בשם השם נעשה ונצליח
אהובים שלי,
לכולנו בחיים יש רגעים של החמצה, רגעים של תחושת פספוס. אלו רגעים שנשארים איתנו לאורך זמן, אבל בסופו של דבר מתפוגגים ונשכחים מהלב. אבל יש תחושת פספוס והחמצה מסוג אחר.
ולבושתי, אני מתוודה שאחד מכותבי הטקסטים המוערכים לשירים, שאיתו אני מרבה לעבוד, היה מקורב לרב ומאוד השתדל שאני אגיע לרב. וכל פעם, כאילו משום מה, לא “זכיתי”.
את הכאב הגדול ותחושת הפספוס והאובדן קיבלתי ביום פטירתו של הרב.
אני נרעד ונרגש להגיש לכם שיר לזכרו של הרב. שיר שבעצם יוצא מתוך כאב של החמצה ושלא זכיתי לדבוק ברב. שיר ערגה וגעגוע, שנועד לנחמה קטנה לכאב גדול.
כולי תקווה שאזכה בשיר זה לרפא, ולו במעט, אלפי לבבות שבורים של יהודים שחשים יתמות מאז לכתו של הרב.