בערי וובר בהשתתפות שעיה גרוס, קבוצת אדג'וור ומקהלת נערי שבח בראש השנה הזה, כשהכתרנו את האשם בקול "המלך", זה סימן חידוש לנפשנו, ואישר מחדש את מלכותו כמלך העולם. ביום כיפור, בסיום יום התפילה שלנו, רעמו קולותינו "השם מלך השם מלך השם ימלוך לעולם ועד", המגלמים תחושה של ניקיון רוחני והתחדשות נפש. במהלך חג הסוכות, לולב שלנו נע לכל עבר, ביטוי פיזי של אמונתנו העמוקה במלכותו הנצחית של ה', מוקף בתחושת אהבה מוחשית. עם זאת, ב-7 באוקטובר, שמחת תורה הביאה רגע מרכזי שהדהד עמוק בתוכנו. מול אי ודאות כיצד להמשיך – רוחנית, רגשית וגופנית – חיפשנו הדרכה מחברים, חכמים ומנהיגים שלנו. בין דעות מגוונות, אמת אחת עמוקה עמדה ברורה: המלך, הקובע "מי יחי ומי ימות", מנחה את דרכנו קדימה. ההבנה הזו מתחזקת עם הזמן; מלך העולם הוא אכן מקבל ההחלטות האולטימטיבי, ואנחנו סומכים על רחמיו. חיוני, אם כן, להכיר ולחשוף את ריבונותו. להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ. כששרים את השיר הזה, אנחנו מחבקים ומשלימים את מסע ההכרה הזה.