האחים ר' זושא ור' אלימלך מליז'נסק, כך מספרים, תהו אם ההתעוררות הגדולה האוחזת בהם בשבת נובעת באמת מקדושת השבת, או שמא אינה אלא רגש שמקורו בדמיון. כדי לבחון זאת קיימו השניים ניסוי: באחד מימי החול ערכו שולחן שבת, לבשו בגדי שבת, חבשו את השטריימל וישבו עם החסידים לשיר ניגונים ולומר דברי תורה. והנה, גם בתוך החול, הרגישו לפתע את קדושת השבת שורה ביניהם. כשראה זאת ר׳ אלימלך החל לבכות. "זושא," אמר לאחיו, "מה נעשה עכשיו?!"
נסעו השניים אל המגיד ממעזריטש וסיפרו לו את שאירע להם. ענה להם המגיד: "אם הלכתם בבגדי השבת וחבשתם את כובעי השטריימל, אזי ברור שהרגשתם את קדושת השבת באמת, ואין בכך דמיון. הרי בגדי השבת משמרים את קדושת השבת עצמה! אין לכם מה לדאוג כלל."
מדי שבת בתום תפילת מוסף שרים תלמידי הישיבה את המחרוזת הזאת, הפותחת ב"אנעים זמירות". עבור דורות של תלמידים היא נעשתה חלק בלתי נפרד מצליליה של השבת בישיבה. בעקבות ר' זושא ור' אלימלך, ביקשנו בהקלטה ובקליפ שלפניכם למשוך מעט מן האור ומן הכיסופים של השבת אל ימי המעשה.
—————————————————–
עיבוד והפקה מוזיקלית: יגאל שטטנר
תופים: אבישי ישר
קלרינט: ידידיה קליין
מיקס ומאסטרינג: אורי כהן
שירה: הרב יהודה גלעד, הרב שמואל ריינר, הרב יוסי גמליאל, זאב קיציס, עמנואל אברהמי, נדב אורביטו, תום אורן, נעם בגון, גבריאל גלס, יהודה הופנברג, מידד ליטון, מתן צ'קוטאי, דוד שלזינגר
תסריט, צילום ועריכה: מאודי אלכסלסי
צלם שני: ידידיה מאיר תדהר
צלם שלישי: ידידיה סיטבון

