אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה הוא פיוט מסוג "רשות לקדיש" שנכתב על ידי הרב אברהם אבן עזרא.
אגדלך
אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה וְאֹודְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה:
בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה:
רְקִיעֵי רוּם הֲלֹא נָטָה בְּמִבְטָא וְהַָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה:
הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יוֹצְרוֹ (י"ג: סוד אל יצרו) וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה:
מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה:
וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא:
מחבר הפיוט מתאר יהודי העומד למול אלוהיו בפחד ואימה, ומתקשה להסביר את גודלו של האל, מכיוון שאין אפשרות לתאר את גודלו האינסופי, והלא ניתן להשגה או תיאור במילים, הוא מסביר את הגיחוך בסברה האנושית שאדם בן תמותה יוכל לתאר את מי שברא אותו; אך הוא בכל זאת פונה לשבח את הבורא ומתאר את החלק אותו הוא יכול להשיג וכפי שאר בני האדם, שאצלם האל מרומם ומשובח הוא בפי כל פה על חכמתו הנפלאה שניכרת במעשיו ובברואיו.
הפיוט מסיים בתפילה המיוסדת על תפילת קדיש, שיתגדל ויתקדש שמו של הבורא בעמו – עם ישראל, ולעיני כל העולם כולו. הפיוט, שמסיים בתפילה המבוססת על הקדיש, משמש גם כפתיח לקדיש בקהילות מסוימות לפני תפילת שחרית.
