דו שיח של געגועים בין אב לבנים
אבא מחפש אחר בניו. הוא קורא להם לשוב הביתה… הבנים עונים לו, מבקשים לחזור, אך מוצאים את השער נעול על ידי השומר שלא מכיר אותם.
הסיפור הוא סיפורה של השכינה, שמחפשת את נשמות בני ישראל-בניה. גם הם מחפשים אותה, אך לא תמיד קל לשוב לאבא. יש יצר הרע שרובץ בשער ומפריע…
הניגון העמוק הזה, מיוחס ל׳סבא משפולי׳ – תלמיד הבעל שם טוב הקדוש. מספרים שהיה מנגן אותו לפני אמירת תיקון חצות.
כעת, דניאל וייס, בנם של שמוליק ויהודית וייס,
שר את ניגון הגעגועים לאבא.
הביצוע של דניאל ל'צמאה' מוסיף רובד אישי ונוגע לניגון, במיוחד בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות,
כשתיכף נציין 3 שנים לאסון ה7/10 בשמחת תורה תשפ״ד.
וייס מספר כי המוזיקה מאפשרת לו להתחבר לרגשותיו, לזיכרון הוריו ולרוחם המלווה אותו.
ניגון געגוע חסידי עתיק מתחבר לסיפור עכשווי של כאב, זיכרון ואמונה.
מנהל צמאה: הרב משה שילת
הפקה מוזיקלית, עיבוד ובס: נאור כרמי
גיטרות: עמית יצחק
כינורות וויולה: גלעד הילדסהיים
תופים: ערן חיו
קולות: סמי וסר
מיקס ומאסטרינג: דניאל ברכר
עיצוב עטיפה: מוגז עדין // שרית פדידה
קליפ מילים: יעקב אסרף
צילום עטיפה: שניאור שיף
תקשורת ויח
